DailyHebrew.com

וְהָיְתָ֨ה הָעִ֥יר חֵ֛רֶם הִ֥יא וְכָל־אֲשֶׁר־בָּ֖הּ לַֽיהוָ֑ה רַק֩ רָחָ֨ב הַזּוֹנָ֜ה תִּֽחְיֶ֗ה הִ֚יא וְכָל־אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֣הּ בַּבַּ֔יִת כִּ֣י הֶחְבְּאַ֔תָה אֶת־הַמַּלְאָכִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שָׁלָֽחְנוּ׃ 18 וְרַק־אַתֶּם֙ שִׁמְר֣וּ מִן־הַחֵ֔רֶם פֶּֽן־תַּחֲרִ֖ימוּ וּלְקַחְתֶּ֣ם מִן־הַחֵ֑רֶם וְשַׂמְתֶּ֞ם אֶת־מַחֲנֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ לְחֵ֔רֶם וַעֲכַרְתֶּ֖ם אוֹתֽוֹ׃ 19 וְכֹ֣ל ׀ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֗ב וּכְלֵ֤י נְחֹ֙שֶׁת֙ וּבַרְזֶ֔ל קֹ֥דֶשׁ ה֖וּא לַֽיהוָ֑ה אוֹצַ֥ר יְהוָ֖ה יָבֽוֹא׃ 20 וַיָּ֣רַע הָעָ֔ם וַֽיִּתְקְע֖וּ בַּשֹּֽׁפָר֑וֹת וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ הָעָ֜ם אֶת־ק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֗ר וַיָּרִ֤יעוּ הָעָם֙ תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַתִּפֹּ֨ל הַֽחוֹמָ֜ה תַּחְתֶּ֗יהָ וַיַּ֨עַל הָעָ֤ם הָעִ֙ירָה֙ אִ֣ישׁ נֶגְדּ֔וֹ וַֽיִּלְכְּד֖וּ אֶת־הָעִֽיר׃ 21 וַֽיַּחֲרִ֙ימוּ֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר בָּעִ֔יר מֵאִישׁ֙ וְעַד־אִשָּׁ֔ה מִנַּ֖עַר וְעַד־זָקֵ֑ן וְעַ֨ד שׁ֥וֹר וָשֶׂ֛ה וַחֲמ֖וֹר לְפִי־חָֽרֶב׃

Vocabulary

Verse 17

            חרם  “devoted thing, ban” (BDB, 356)

            רחב  name: “Rahab”

            זונה  “harlot” (BDB, 275)

            חבא  verb (Hiphil perfect 2fs): “hide” (BDB, 285)

Syntax & Miscellaneous

• The asyndetic clause, הִ֥יא וְכָל־אֲשֶׁר־בָּ֖הּ לַֽיהוָ֑ה, is explaining what it means to be put to חרם.
• In the first clause, the feminine singular pronoun, היא, is referring to the city, עיר; whereas in the second it is referring to Rahab, the prostitute.
• The final he of the verb הֶחְבְּאַ֔תָה is a paragogic he.

Vocabulary

Verse 18

            חרם  “devoted thing” (BDB, 356)

            חרם  verb (Hiphil imperfect 2mpl): “devote to destruction” (BDB, 355)      

            עכר  verb: “disturb, trouble” (BDB, 747)

Verse 19

            נחשׁת  “copper”

            ברזל  “iron”

            אוצר  “treasure”

Verse 20

            רוע  verb: “shout a war cry” (BDB, 929)

            תקע  verb: “blow [on trumpet]”

            תרועה  noun: “war cry” (BDB, 929)

            חומה  “wall”

            נגד  “in front of, opposite”

            לכד  verb: “seize, capture”

Verse 21

            חרם  verb: “devote to destruction” (BDB, 355) 

            שׁור  “cattle, ox”

            שֹה  “sheep” (BEB, 961)

            חמור  “donkey”

Syntax & Misc.

Verse 18

• The final pronoun refers to the camp, מחנה.

Verse 19

• The fronted clause is replaced in the sentence by the pronoun הוא in the verbless clause, קֹ֥דֶשׁ ה֖וּא לַֽיהוָ֑ה.
• The final clause is explanative (notice the asyndeton). 

Verse 20

• The construction, ויהי כ, is used as a temporal marker: “And it happened when.”
• The final he, הָעִ֙ירָה֙, is a directive he.

Verse 21

• The idiom, לְפִי־חָֽרֶב “to the mouth of the sword,” means all were killed “with [the edge of] the sword.”

Trackback URI |