Mar 29 2006
Exodus 5:6-9
לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ אֲנִ֣י יְהוָה֒ וְהוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֙חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעֲבֹדָתָ֑ם וְגָאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבִשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃ 7 וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֥ם לִי֙ לְעָ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וִֽידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם הַמּוֹצִ֣יא אֶתְכֶ֔ם מִתַּ֖חַת סִבְל֥וֹת מִצְרָֽיִם׃ 8 וְהֵבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֣ת אֹתָ֔הּ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב וְנָתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם מוֹרָשָׁ֖ה אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 9 וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה כֵּ֖ן אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה׃ פ
Vocabulary
Verse 6
סבלה “burden” (BDB, 688)
מצרים “Egypt(ians)”
נצל verb: “deliver”
עבדה “labor, work”
נטה verb (Qal pass participle fs): “outstretched”
שׁפט “judgment” (BDB, 1048)
Syntax & Miscellaneous
- The verb אֱמֹר is a Qal imperative.
- The preposition, תחת, can mean “under.”
- The beth, בזרוע, is being used instrumentally, “with.”
- The passive participle, נטוּיה, is functioning as an adjective modifying the feminine noun, זרוע “arm.”
- The expression “outstretched arm” is quite common with reference to the Exodus (Exodus 6:6; Deuteronomy 4:34; 2 Kings 17:36; Psalm 136:12; Jeremiah 32:21) and the promise of a future Exodus from exile (Jeremiah 21:5; Ezekiel 20:33-34). This imagery is particularly interesting in light of Egyptian iconography (cf. Hoffmeier, James K. "The Arm of God Versus the Arm of Pharaoh in the Exodus Narratives.” Biblica 67 (1986) 378-87).
Vocabulary
Verse 7
מוציא verb (Hiphil participle ms): “bring out”
סבלה “burden” (BDB, 688)
Verse 8
מורשׁה “possession” (BDB, 440)
Verse 9
קצר “shortness” (BDB, 894)
קשׁה “severe” (BDB, 904)
Syntax & Misc.
Verse 7
- The covenant formula: והייתי לכם לאלהים “I will be your God.”
- The substantive participle, המוציא, is adjectival that is it describes who God is.
Verse 8
- The expression, נשׁא את־יד “to lift up one’s hand,” means to swear or take an oath.
- The 3fs pronominal suffix, אתה, refers anaphorically to הארץ.
- The sentence, וְנָתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם מוֹרָשָׁ֖ה, is of the type V-O-IO-M; where M, מורשׁה, is an adverbial modifier, “as.”
- The final clause, אֲנִ֥י יְהוָֽה, is asyndetic functioning epexegetically, “for I am YHWH.”
Verse 9
- The particle, כֵּ֖ן “thus,” is an adverb modifying the verb, דבר.
- The idiom, קֹּ֣צֶר ר֔וּחַ “shortness of spirit,” means impatience.
