DailyHebrew.com

וַיֵּלֶךְ אֶלְקָנָה הָרָמָתָה עַל־בֵּיתוֹ וְהַנַּעַר הָיָה מְשָׁרֵת אֶת־יְהוָה אֶת־פְּנֵי עֵלִי הַכֹּהֵן׃ 12 וּבְנֵי עֵלִי בְּנֵי בְלִיָּעַל לֹא יָדְעוּ אֶת־יְהוָה׃ 13 וּמִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים אֶת־הָעָם כָּל־אִישׁ זֹבֵחַ זֶבַח וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן כְּבַשֵּׁל הַבָּשָׂר וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ־הַשִּׁנַּיִם בְּיָדוֹ׃ 14 וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל־יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה׃ 15 גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת־הַחֵלֶב וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן וְאָמַר לָאִישׁ הַזֹּבֵחַ תְּנָה בָשָׂר לִצְלוֹת לַכֹּהֵן וְלֹא־יִקַּח מִמְּךָ בָּשָׂר מְבֻשָּׁל כִּי אִם־חָי׃ 16 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב וְקַח־לְךָ כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ וְאָמַר [לוֹ] כִּי עַתָּה תִתֵּן וְאִם־לֹא לָקַחְתִּי בְחָזְקָה׃ 17 וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד אֶת־פְּנֵי יְהוָה כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים אֵת מִנְחַת יְהוָה׃

Vocabulary

Verse 11

הרמתה  name (of place): “Ramath”     

Syntax & Miscellaneous

• The verbal construction found in the second clause, הָיָה מְשָׁרֵת, is called a periphrastic construction.  It combines the verb, “to be,” with a participle to form a finite verb.  Many times in Hebrew the “to be” verb is not present, but implied.  In English, the “to be” verb is called a “linking verb.”
• The last noun of the verse, הַכֹּהֵן, is in apposition to the previous name, עֵלִי.

Vocabulary

Verse 12

בלטעל  “worthlessness, good for nothing” (BDB, 116)

Verse 13

בשׁל  verb: “boil” (BDB, 143)

מזלג noun: “fork” (BDB, 272)

שׁן  noun: “tooth”

Verse 14

כיור “pot” (BDB, 468)

דוד “kettle” (BDB, 188)

קלחת “caldron” (BDB, 886)

פרור “pot” (BDB, 807)

מזלג “fork” (BDB, 272)

ככה  “thus” (BDB, 462)

Verse 15

בטרם  “before” (BDB, 382)

חלך  “fat”

קטר “burn”

בשׁל  verb: “boil” (BDB, 143) 

צלה  verb: “roast” (BDB, 852)

Verse 16

אוה  verb: “desire” (BDB, 16)

הזקה  “force” (BDB, 308)

Verse 17

נאץ  verb: “spurn” (BDB, 610)

מנחת  noun: “offering”  

Syntax & Misc.

Verse 12

• The first clause, וּבְנֵי עֵלִי בְּנֵי בְלִיָּעַל, is a verbless clause of the form S—P.
• In Hebrew, the expression, “a son of,” normally in construct to a following noun means idiomatically “to have the characteristics of.”  Therefore, a sacrificial bull is said to be “a son of the herd,” or Abraham is “a son of one hundred years.”
• Notice also the clear pun using the assonance between the Eli’s name, עלי, and the word for worthlessness, בליעל.

Verse 13

• The person called נַעַר הַכֹּהֵן is not a son of Eli, but a servant of Eli’s sons, who are referred to as the priests in the first part of the verse.  Eli’s sons are not called נער until verse 17.

Verse 14

• A relative clause can function in conjunction with fronting to heighten, or emphasize, a part of the clause.  See כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג.
• The word, הַבָּאִים, is a substantive participle.

Verse 15

• The word, יַקְטִרוּן, demonstrates the so-called “energic nun.”  The form and function of which is unknown.

Verse 16

• The clause should be understood as a negative; thus לו should not be understood as the lamed preposition and 3ms pronominal suffix, but as the negative—Qere לֹא.

וַיֹּאמְרוּ לָהּ הָאֲנָשִׁים נַפְשֵׁנוּ תַחְתֵּיכֶם לָמוּת אִם לֹא תַגִּידוּ אֶת־דְּבָרֵנוּ זֶה וְהָיָה בְּתֵת־יְהוָה לָנוּ אֶת־הָאָרֶץ וְעָשִׂינוּ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ 15 וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת׃ 16 וַתֹּאמֶר לָהֶם הָהָרָה לֵּכוּ פֶּן־יִפְגְּעוּ בָכֶם הָרֹדְפִים וְנַחְבֵּתֶם שָׁמָּה שְׁלֹשֶׁת יָמִים עַד שׁוֹב הָרֹדְפִים וְאַחַר תֵּלְכוּ לְדַרְכְּכֶם׃

Vocabulary

Verse 14

תחת  “below, under, instead of”

נגד  verb (Hiphil): “tell”

בתת  verb (+ preposition): “give”

Syntax & Miscellaneous

• The inseparable preposition and 3fs suffix, לה, refers to the woman, Rahab.
• The quotation begins with an oath formula, נַפְשֵׁנוּ תַחְתֵּיכֶם לָמוּת.

• The preposition beth is used as a temporal marker with היה.
• The final clause עָשִׂינוּ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת is idiomatic: “We will make with you loving-kindness (חסד) and truth (אמת).”

Verse 15

חבל  “cord, rope” (BDB, 286)

חלון  “window” (BDB, 319)

חומה  “wall”    

Verse 16

פצע  verb: “fall upon” (BDB, 803)

רדפ  “pursuers”

נחבא  verb: “hide yourself” (BDB, 285) 

Syntax & Misc.

Verse 15

• Fronting the prepositional phrase (“By/alongside the wall”) relates the last clause, וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת, to the clause prior to it.  One might call it “resumptive fronting.”

Verse 16

• The order of the quotation is based on a command clause (הָהָרָה לֵּכוּ) followed by the grounds for the command (פֶּן־יִפְגְּעוּ בָכֶם הָרֹדְפִים).
• The last clauses follow a hypothetical sequential order marked by the conjunction (“thus” ו), preposition (“until” עד), and conjunctive/preposition (“then afterwards” ואחר).

וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ אַמְרָפֶ֣ל מֶֽלֶךְ־שִׁנְעָ֔ר אַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר כְּדָרְלָעֹ֙מֶר֙ מֶ֣לֶךְ עֵילָ֔ם וְתִדְעָ֖ל מֶ֥לֶךְ גּוֹיִֽם׃ 2 עָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת־בֶּ֙רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְאֶת־בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב ׀ מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְשֶׁמְאֵ֙בֶר֙ מֶ֣לֶךְ [צְבֹיִים] וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא־צֹֽעַר׃ 3 כָּל־אֵ֙לֶּה֙ חָֽבְר֔וּ אֶל־עֵ֖מֶק הַשִּׂדִּ֑ים ה֖וּא יָ֥ם הַמֶּֽלַח׃ 4 שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה עָבְד֖וּ אֶת־כְּדָרְלָעֹ֑מֶר וּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה מָרָֽדוּ׃ 5 וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדָרְלָעֹ֗מֶר וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֤וּ אֶת־רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣ת קַרְנַ֔יִם וְאֶת־הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הָֽאֵימִ֔ים בְּשָׁוֵ֖ה קִרְיָתָֽיִם׃ 6 וְאֶת־הַחֹרִ֖י בְּהַרְרָ֣ם שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּדְבָּֽר׃ 7 וַ֠יָּשֻׁבוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַיַּכּ֕וּ אֶֽת־כָּל־שְׂדֵ֖ה הָעֲמָלֵקִ֑י וְגַם֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בְּחַֽצְצֹ֥ן תָּמָֽר׃

Vocabulary

Verse 1-7

     There are many names in this passage.

Syntax & Miscellaneous

Verse 2 

   -Qere: צְבוֹיִים.

 וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִן־הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל־הָאֱלֹהִים מִן־הָעֲבֹדָה׃ 24 וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת־נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־בְּרִיתוֹ אֶת־אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק וְאֶת־יַעֲקֹב׃ 25 וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים׃ ס

Vocabulary

Verse 23

אנח  verb: “sigh” (BDB, 58)

זעק  verb: “call, cry out”

שׁועה  “cry for help” (BDB, 1003)

Syntax & Miscellaneous

• The idiom,  וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, is common for an extended temporal break in narrative.

Vocabulary

Verse 24

נאק  “groaning” (BDB, 611)

Syntax & Misc.

Verse 24

• The word, את, is used not as the direct object marker but as the preposition “with” in the phrase, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־בְּרִיתוֹ אֶת־אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק וְאֶת־יַעֲקֹב.

וַתְּהִי עָלַי שָׁם יַד־יְהוָה וַיֹּאמֶר אֵלַי קוּם צֵא אֶל־הַבִּקְעָה וְשָׁם אֲדַבֵּר אוֹתָךְ׃ 23 וָאָקוּם וָאֵצֵא אֶל־הַבִּקְעָה וְהִנֵּה־שָׁם כְּבוֹד־יְהוָה עֹמֵד כַּכָּבוֹד אֲשֶׁר רָאִיתִי עַל־נְהַר־כְּבָר וָאֶפֹּל עַל־פָּנָי׃ 24 וַתָּבֹא־בִי רוּחַ וַתַּעֲמִדֵנִי עַל־רַגְלָי וַיְדַבֵּר אֹתִי וַיֹּאמֶר אֵלַי בֹּא הִסָּגֵר בְּתוֹךְ בֵּיתֶךָ׃ 25 וְאַתָּה בֶן־אָדָם הִנֵּה נָתְנוּ עָלֶיךָ עֲבוֹתִים וַאֲסָרוּךָ בָּהֶם וְלֹא תֵצֵא בְּתוֹכָם׃ 26 וּלְשׁוֹנְךָ אַדְבִּיק אֶל־חִכֶּךָ וְנֶאֱלַמְתָּ וְלֹא־תִהְיֶה לָהֶם לְאִישׁ מוֹכִיחַ כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה׃ 27 וּבְדַבְּרִי אוֹתְךָ אֶפְתַּח אֶת־פִּיךָ וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִֹה הַשֹּׁמֵעַ יִשְׁמָע וְהֶחָדֵל יֶחְדָּל כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה׃   ס  

Vocabulary

Verse 22

בקעה  noun: “plain” (BDB, 132)    

Syntax & Miscellaneous

• The double command in the second clause, קוּם צֵא, does not use a conjunctive; whereas the fulfillment of the command in verse 23 connects the finite verbs with a waw.  This phenomenon occurs in other places particularly with imperatives.

Verse 23

כבר  name: “Chebar (Canal)”

Verse 24

סגר  verb: “shut, close up”

Verse 25

עבת  noun: “cord” 

Verse 26

דבק  verb (Hiphil): “cleave, overtake”

חך  noun: “roof of mouth” (BDB, 335) 

נאלם  “be dumb, be silent” (BDB, 47)

יכח  “judge, rebuke, reprove”

מרי  “rebellion” (BDB, 598)    

Verse 27

חדל  “lacking, forebearing” (BDB, 293) 

Syntax & Misc.

Verse 23

• The preposition, על, in the phrase, עַל־נְהַר־כְּבָר, means “beside.”

Verse 24

• The beth inseparable preposition should be understood as “into” in the clause,  וַתָּבֹא־בִי רוּח.

Verse 25

• The word, עֲבוֹתִים, exhibits plene spelling (“the use of historic long vowels”).  This type of spelling is found frequently in the text of the MT (see J. Barr, Variable Spelling of the Hebrew Bible [Oxford University Press: 1989])
• The single word, וַאֲסָרוּךָ, is an entire clause with a phrase connector, waw, the finite verb and subject, and the object as a pronominal suffix—“And they will bind you.”

Verse 26

• The participle, מוֹכִיחַ, is a substantive participle, possible “judge” or “reprover.”
• The final clause, בֵּית מְרִי הֵמָּה, is a verbless clause of the structure P—S, where the predicate is a two member bound phrase.

Verse 27

• The final clause of verse 27 is identical to that of 26.